Home / בית / הטרדות מיניות, התיישנות ו"שיימינג" בעידן של רשתות חברתיות / דעה, עו"ד שמעון אמיר

הטרדות מיניות, התיישנות ו"שיימינג" בעידן של רשתות חברתיות / דעה, עו"ד שמעון אמיר


250





הקלות הבלתי נסבלת ללכת ולעשות "שיימינג" עושה תחושה לא נוחה. הציבור לא יכול לעשות משפט שדה ולגזור גורלו של אדם. חוסר השוויון בפרשות אלו זועק לשמיים, דווקא לטובת ה"מטריד". צריך לזכור, המשפט הפלילי בסוגיות "הטרדה מינית" אינו חזות הכול, לא כל "הטרדה" היא פלילית / דעה

בשבועות האחרונים עלה ברשתות החברתיות קמפיין #metoo (גם אני), שבא להעלות את המודעות והשיח על הטרדות מיניות ובעיקר לעודד כמה שיותר נשים ברחבי העולם להיחשף ולשתף את החוויות שלהן וכן להביע תמיכה בנשים שהוטרדו מינית. הרקע לקמפיין הינו התפוצצות פרשיית הארווי וינשטיין, מפיק מוכר וידוע בהוליווד. כאמור, הקמפיין לא פסח על ידועני ארצנו ובימים אלו ממש נחשפו בין היתר, העיתונאיות אושרת קוטלר, דנה וייס והדס שטייף – שטענו כל אחת מהן, כי הוטרדו על ידי אישי ציבור מוכרים, עיתונאים ואף ראש ממשלה לשעבר. הפרסומים ברשתות החברתיות וה"שיימינג" המתלווה אליהם, מעלים שאלות נוקבות מעולם המשפט הפלילי, המוסר והצדק. מחד, ישנו הקורבן להטרדה המינית שלדבריו ולתחושתו הזמן אינו מקהה את פגיעתו גם אם חלפו שנים רבות מאז ביצוע ההטרדה ולעיתים גם עשרות שנים. מהצד השני, ישנו אדם, שאיננו נאשם או חשוד, אדם שלא נתבע על פי דין אזרחי או פלילי, שאמור להתמודד עם המעשים שביצע לכאורה בצעירותו.

אותו אדם אינו מיוצג, הוא אינו יודע מה הראיות נגדו ולעיתים אף אינו יודע את זהות המתלונן. אם המתלוננת רוצה לעשות מעשה חברתי, מבחינתה, שתפנה לערכאות משפטיות אך המשמעות שלה היא השתקה לשנים רבות. עם זאת יש להבין ולהפנים כי הקלות הבלתי נסבלת ללכת ולעשות "שיימינג" עושה תחושה לא נוחה. הציבור לא יכול לעשות משפט שדה ולגזור גורלו של אדם. חוסר השוויון בפרשות אלו זועק לשמיים, דווקא לטובת ה"מטריד". צריך לזכור, המשפט הפלילי בסוגיות "הטרדה מינית" אינו חזות הכול, לא כל "הטרדה" היא פלילית. לא תמיד מדובר בהטרדות שנופלות בגדרי החוק, או כאלה שיגיעו אי פעם לפתחו של בית המשפט. סוגיה זו גם מעלה שאלה בכל הנוגע לדיני ההתיישנות ולפיהם לאחר מספר שנים חלה התיישנות על עבירה ואין מעמידים בגינה לדין, בין היתר מהטעם שקיים קושי אמיתי להציג ראיות לזכותו, חוסר עניין לציבור וכו'. הסיטואציה קשה עוד יותר, מקום שמתלוננות טוענות נגד אדם שהלך לעולמו ואין מי שיעמוד ויתבע את שמו הטוב ויכחיש את הטענות נגדו. אם כן, נשאלת השאלה, האם ל"שיימינג" אין הגבלת גיל, זמן ומקום? האם תמיד תעמוד זכותו של קורבן להשמיע זעקתו, גם בחלוף עשרות שנים ממועד ביצוע העבירה הלכאורית? האם זכות זאת תמיד תגבור על זכותו של האדם שכנגדו טוענים שהטריד. ככל הנראה, לשאלות אלו אין תשובה חד משמעית וייתכן שברבות הימים בית המשפט או המחוקק יידרש להן.

הכותב, עו"ד שמעון אמיר, הינו מומחה ברזי המשפט הפלילי, לפניות: 050-5935523.



250

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

ממצאים חדשים של המשרד להגנת הסביבה מספטמבר: יתושים נגועים בנגיף קדחת הנילוס נתגלו במזכרת בתיה ובקריית עקרון. ומה עם רחובות?