Home / בית / פרשת היעלמותם של ילדי תימן והבלקן: חוק פתיחת קבר של קטין אושר לקריאה שניה ושלישית

פרשת היעלמותם של ילדי תימן והבלקן: חוק פתיחת קבר של קטין אושר לקריאה שניה ושלישית


250





 

ימים ספורים לאחר פתיחת התערוכה "היו ואינם" במרכז מורשת יהדות תימן, התכנסה הוועדה המיוחדת שהוקמה לחקר פרשיית ילדי תימן, המזרח והבלקן ואישרה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. ראש העיר רחמים מלול: "פרשת ילדי תימן והבלקן היא אחת הכואבות בתולדות המדינה".

פרשיית ילדי תימן ממשיכה להעסיק את העולם הפוליטי והתקשורתי כאחד. מרבית החטיפות אירעו בשנות החמישים המוקדמות, כאשר כשני שליש מהילדים היו ילדי עולים מתימן והשליש הנותר היו ילדי עולים ממשפחות מרוקאיות, עיראקיות, טוניסאיות, טריפוליטאיות וכמו כן ילדי עולים ממדינות הבלקן. אי הסדר שהתחולל במחנות העולים: תנאי דיור נחותים, ריבוי מחלות, חסך בטיפול רפואי והמון אדם המתבוסס בחיי מרורים, הרחוקים מרחק רב מהמציאות אותה ציפו למצוא בארץ ישראל, היוו כר דשן לאסונות רבים. עדויות מספרות על שיטות מירמה בה נדרשו ההורים למסור את ילדיהם לבתי ילדים ולבתי חולים בתואנה כי שם הם יקבלו טיפול טוב יותר, אך נחרדו לגלות מספר ימים לאחר מכן שילדיהם הבריאים  מתו – ללא גופה וללא קבורה. חלק מהילדים האלו, נמצאו בחיק משפחות מאמצות שנים רבות אחר כך.

התקדמות בסוגיית פתיחת קברי הילדים

הצעת החוק לפתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן, בדרכה לאישור סופי. בתחילת השבוע התכנסה הוועדה המיוחדת שהוקמה לחקר פרשיית ילדי תימן, המזרח והבלקן ואישרה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. מטרת החוק הכתובה בנוסח ההצעה: "לאפשר את חקר האמת בדבר מותם ומקום קבורתם של קטינים יהודים יוצאי תימן, המזרח והבלקן שהודעה על מותם נמסרה בין השנים 1948 ו-1970 לבני משפחותיהם אך לא התאפשר להם לזהותם ולהביאם לקבורה". על פי הצעת החוק, יוכלו קרובי משפחה שחלקת הקבר המיועדת לפתיחה מיוחסת אליהם לפנות לבית משפט על מנת שיורה בצו על פתיחת קבר והוצאת הגופה לשם זיהויה ועריכת בדיקה גנטית. בפתח הדיון, אמרה יו"ר הוועדה, חה"כ נורית קורן: "זהו יום גדול עבורנו לאחר כל התהליך הארוך שנעשה בוועדה כדי לברר את האמת ולהקל מסבל כל המשפחות. יש כאן אמירה מאוד חשובה בכך שהמדינה היא זאת שתממן את תהליך פתיחת הקברים ועל כך תודתי הרבה לשר האוצר משה כחלון וכן לאגף התקציבים באוצר שאילולא הוא לא היינו יכולים להמשיך עם הצעת החוק".

רפרנט בריאות באגף התקציבים, אורן גבע, הציג את הסיכומים למימון המדינה בתהליך פתיחת הקברים ואמר כי "משרד האוצר יתקצב עד פתיחת 300 קברים והסכום שימומן לתהליך כל פתיחת קבר יהיה בסך הכל עד 20,500 לפי חלוקה להוצאות כל עלות". נציגי המשפחות שנכחו בדיון הביעו חשש מכך שבהצעת החוק נקבע שגופי המדינה יהיו האחראים לבירור הממצאים מהקברים שייפתחו. יגאל יוסף, חבר ועדת שלגי אמר: "במקרה של צילה לוין, 'הילדה המאומצת הראשונה' שבוצעה לגביה בדיקת דנ"א ממעבדה חיצונית ובעקבותיה אמה ובני משפחתה אותרו, קבע המכון לרפואה משפטית באבו כביר על ידי פרופסור היס כי הממצאים לא נכונים. זוהי הפעם היחידה בהיסטוריה שסתרו בדיקות דנ"א. יש לנו בהחלט חשש ובעיות אמון לגבי המעבדות של המכון שיבדקו את הגופות שיוצאו מהקבר". יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן השיבה כי "מה שהיה פעם, כבר לא נכון להיום. אנחנו צריכים מעכשיו לתת אמון באנשים שיש במערכות שייבדקו את הנושא". מנהלת מעבדת דנ"א במכון לרפואה משפטית, ד"ר נורית בובליל הוסיפה: "בסופו של יום, אנחנו חותמים אישית על כל תוצאות בדיקה. האחריות של מה שאנחנו מוציאים היא ברמה האישית. אנחנו לא עיוורים למשבר אמון שקיים עם המערכת אבל אנחנו יכולים לתת את ההבטחה שמה שאנחנו נעשה יהיה אך ורק כגורם מקצועי".

סעיף בהצעת החוק הקובע כי לאחר פתיחת הקבר ועד לתום שלב הוצאת הגופה ישהו כל הנוכחים במרחק של לפחות 20 מטר, עורר ויכוח בחדר הישיבה בין נציגי המשפחות לאנשי המכון לרפואה משפטית. "אם ההורים לא זכו לראות את הגופות הללו, לפחות שאנחנו נוכל לראות", אמר אמנון אביעד. "אחרי כל התהליך שעברנו, להגיד למשפחות לעמוד בכזה מרחק זה נשמע לא רציני. אנחנו רוצים לראות את האמת בעיניים", הוסיף ד"ר הלל שמריהו. ח"כ אורי מקלב: "למרות חוות הדעת המקצועית שיש להרחיק נוכחים בזמן הוצאת הגופה. אני מבין את ההרגשה של המשפחות. רגע זה הוא הכי מחולל בכל הסיפור והם רוצים להיות קרוב לנפטר. אני מציע לנסח את זה באופן אחר ולקבוע בהצעת החוק כי הם יעמדו במקום הכי קרוב שאפשר שייקבע ע"י המומחה שבשטח. הגדרת העשרים מטר נותנת הרגשה רחוקה למשפחות". ד"ר מאיר כהן, הפתולוג המשפטי במכון לרפואה משפטית הביע נכונות לשנות את הסעיף לנוכח בקשת המשפחות. בתום הפסקת הדיון ולאחר התייעצות נקבע כי על מנת שלא לפגוע בתהליך, יתאפשר לכל משפחה למנות גורם מקצועי רפואי להתלוות לתהליך הוצאת הגופה. הצעה נוספת של נציגי המשפחות כי כל תהליך הוצאת הגופה יועבר בשידור במעגל סגור למשפחות, נפסלה ע"י היועץ המשפטי של הוועדה, דן מרזוק, מחשש לפגיעה בחוק הגנת הפרט.

פצע פתוח בגופה של האומה

בכירים בעולם האקדמיה והתקשורת השתתפו ביום עיון מיוחד שעסק בנושא היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן, שהתקיים במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל של החברה העירונית בהם ח"כ נורית קורן, רינה מצליח שהחזירה את הנושא לסדר היום הציבורי, העיתונאיות נצחיה יעקב ויהודית יחזקאלי, פרופ' טובה גמליאל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מנכ"ל מכון התקשורת מארק גל ועוד. בכנס שנערך בשיתוף המכון לתקשורת בישראל, סיפר דוד שוקר לקהל את סיפורו האישי על כך שנלקח מהוריו בטענת שווא והצליח לחזור לחיקם מבית היתומים דיסקין בירושלים. לדבריו "חברים ששיחקתי איתם למחרת, נעלמו". ראש העיר רחמים מלול, שהיה אורח כבוד בכנס המיוחד, קיבל מידיו של משה נחום את ספרו החדש בנושא ילדי תימן האבודים. מלול אמר בהתרגשות: "פרשת ילדי תימן והבלקן היא אחת הכואבות בתולדות המדינה. אני מקווה שכנס מסוג זה יקדם את הדיון בסוגיה, תפקידנו להשאירה על סדר היום עד לפתרון התעלומה".

באותו היום נפתחה התערוכה "היו ואינם" שתוצג עד ה-8.4.18, אותה אוצרת ברכה חלה קרונבוט בה היא מתייחסת לפרשת היעלמותם של פעוטות ותינוקות, חודשים, ימים ואפילו דקות לאחר נחיתתם בארץ. כך או כך, פרשת היעלמותם ילדי תימן והבלקן נשארה כפצע פתוח בגופה של האומה כולה. הוויכוח התמידי על מה שהתרחש בתחילת שנות ה-50, העדויות הסותרות, ההורים שמחכים לילדיהם שיחזרו, והאחים שעוד מחפשים את אחיהם, אחרי שהוריהם הלכו לעולמם בלי לדעת מה עלה בגורלם. עם השנים קמו עמותות שניהלו מאבקים לחשיפת האמת ודרשו צדק וריפוי, אך גורלם של מאות ילדים נותר עלום.

 



250

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

שוב בצהרי שישי: תאונה עם מעורבות רכב פרטי וקטנוע אירעה ברחוב רחל הירשנזון ברחובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.