Breaking News
Home / טורים אישיים / טור אישי בתיה בר שביט < שאלות ותשובות בנושא זוגיות,יחסים ומיניות

טור אישי בתיה בר שביט < שאלות ותשובות בנושא זוגיות,יחסים ומיניות

בעלי ואני נמצאים במשבר רציני. אני מעוניינת לקבל ייעוץ כדי לבדוק "לאן פנינו מועדות". אני מגיעה ממשפחה של הורים גרושים ותמיד אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה. בעלי מתנגד בכל תוקף להגיע לייעוץ למרות שהוא מתנגד לפירוק המשפחה. כיצד לגרום לו להגיע לטיפול זוגי?

טיפול זוגי מצריך שיתוף פעולה של שני בני הזוג, שכן ללא שיתוף פעולה יהיה קשה למטפל לסייע לזוג לבחון את בעיותיו ולטפל בהן. ההליכה לטיפול זוגי תלויה רבות באסרטיביות שלך וברצון שלך לגרום לו לרצות להגיע ולו ל"טעימה" של פעם אחת. המשך הטיפול תלוי גם במקצועיות של המטפל, בקשר ובאמון שתרכשו כבר בפגישה הראשונה. הסבירי לבעלך עד כמה חשוב לך לשמור על הלכידות והמסגרת המשפחתית, עד כמה את רוצה להימנע מלהגיע למקום בו את היית שהורייך התגרשו והעיקר, שזוג הפונה לייעוץ נישואין אינו זוג פחות מוצלח או פחות מתאים, אלא זוג הרוצה ללמוד לחיות זה עם זו, לקבל את השני, לדעת לוותר בלי להיפגע ובמיוחד לטפח ולהזין את הקשר. במהלך תהליך הייעוץ תכירו את דפוסי ההתנהגות, החוסמים אתכם בקשר ותלמדו להתמודד בדרכים מתאימות לשנות דפוסים אלו.

בעלי ואני מתווכחים רבות בנושא הקניות. הוא טוען שאם קונים, אז כדאי לקנות את הטוב ביותר ולדעתי זה בזבוז כסף, במיוחד שהאמצעים שלנו מוגבלים. כל אחד מאתנו מנסה להוכיח שהוא צודק ושיש לפעול בהתאם לדעתו. מה לעשות כדי ששנינו נרגיש בסדר עם כל החלטה שתתקבל? מה המלצתך בנושא?

מריבות וקונפליקטים בין בני זוג נעשים בדרך כלל במטרה להראות למי מבין השניים יש יותר כוח ושליטה ומי צודק יותר, בדיוק כמו שני מחנות. כשבני זוג לא יודעים לפתור קונפליקטים ולקבל החלטות בדרך של הבנה וכבוד הדדי, עלולים היחסים ביניהם להידרדר. עליכם להבין, שאין "צודק" ו"לא צודק" ובדרך כלל מאבקי כוח מסוג זה לא נפתרים. אני ממליצה שתלמדו כיצד לקבל החלטות ומהי הדרך הנכונה לניהול משא ומתן בין בני זוג. כל אחד מכם אמור להציג את דעתו בפני הצד השני, לא בדרך של התנשאות והעברת ביקורת אלא בדרך של הקשבה, תוך בחינת כל הגורמים הרלוונטיים, כמו מידע על המצב הכספי, רצונותיו ותחושותיו של בן הזוג ועוד. זכרי, כי גם אם אינכם מסכימים, המלצתי לכם לוותר על הצורך להיות תמיד "צודקים". ההחלטה צריכה להיות בסופו של התהליך החלטה משותפת, המקובלת על שניכם.

בתיה שלום, בני בן ה7 אינו מרוצה באופן קבוע ממה שיש לו ונוהג להשוות לאחרים. אני שומעת ממנו שוב ושוב: "חבל שאין לנו…כמו ל…." או שגילויי הקנאה הם כלפי אחיו הצעיר ממנו. מה לדעתך עלינו לעשות כדי שיעריך את מה שיש לו ויפסיק להסתכל על מה שיש לאחרים?

קנאה היא רגש אנושי. הקנאה עלולה להיות בעייתית כשהיא מפריעה לתפקוד ופוגעת בהערכה העצמית. לעיתים הורים משדרים קנאה באחרים או משווים את ילדם לילד אחר, מה שמביא להתפתחות רגש הקנאה. חשוב שתנסי להבין מהו מקור הקנאה של בנך בדרך של שיחה נעימה ולא ביקורתית. העצימי את ייחודו והישגיו בכל תחום, אל תאשימי אותו על כך שהוא מקנא ואל "תדביקי" לו סטיגמה של ילד קנאי. נסי שלא לבטל את רגשות הקנאה שהוא חש אלא לצמצם אותם ולעזור לו להרגיש טוב יותר ושלם עם עצמו. ביחסו של בנך עם אחיו עלייך לעזור לו להרגיש מיוחד ולהעניק לו תשומת לב רבה. אני ממליצה לך להיעזר בבנך כמה שיותר כדי יחוש משמעותי ותורם, תחושה שתפחית באופן משמעותי את רגש הקנאה.

לפני שלושה חודשים נולדה בתי השלישית. ביקשתי להאריך את חופשת הלידה, מכיוון שאני מרגישה לא "כתמול שלשום" אלא חסרת אנרגיות, עצובה ובד"כ עייפה. אני שואלת, האם זה מה שמכונה "דיכאון אחרי לידה"? ואם כן, כיצד אוכל לטפל במצב בלי ידיעת הסובבים אותי?

"דיכאון אחרי לידה" היא תופעה שכיחה, שחשוב לזהותה בהקדם. הסימפטומים מגוונים ואינם מובהקים והסיבות אינן ברורות באופן חד משמעי. ישנה הסכמה שהתשישות, העצבנות, השינויים ההורמונליים והקושי בהסתגלות למצב החדש מהווים טריגר ומחמירים את המצב. את מנסה להתגבר בכוחות עצמך, ולכן את חשה יותר מותשת ויותר מתוסכלת. עלייך לפנות ללא דיחוי לייעוץ מקצועי, יתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי בצד טיפול פסיכולוגי. בנוסף, תמיכה נפשית, הבנת התופעה ועידוד מצד הסובבים אותך ודאי יסייעו לך. תמיכה שתאפשר לך להרגיש בסדר, לדבר בחופשיות ולא להיות נשפטת. את צריכה ללמוד לבקש ולקבל עזרה. דאגי לטפל בעצמך, כדי שתוכלי לטפל בילדתך, מצבך עלול להשפיע עליה מבחינה התפתחותית. זכרי, שהתופעה ניתנת לטיפול מוצלח ברוב המכריע של המקרים.

התגרשתי לפני שנה ואני מגדלת את בני בן ה-5. כשאביו מחזיר אותו הוא מתקשה להיפרד ממנו. הוא לא מפסיק לבכות ולבקש את אביו עכשיו! אני מסבירה לו את המצב ומדגישה שאבא אוהב אותו ויגיע שוב. כלום לא עוזר. איך להגיב? ומה לעשות?

גידול ילד להורים גרושים הוא אתגר קשה הן לילד והן להורים. רוב הילדים מעדיפים שהוריהם יחיו יחד וכל אחד מתמודד אחרת עם השינוי. התגובה שאת מתארת לגיטימית למצב. כל פרידה של בנך מאביו מחייה אצלו מחדש את זכר הפרידה הגורלית ביניכם. יידרש זמן עד שבנך ישלים, אם בכלל, עם המצב. יתכן שבהתנהגותו הוא מנסה "להחזיר" אתכם, במודע או שלא במודע, לכן אין להשלותו שהמצב ישתנה ושההחלטה בידו. יתכן שבנך קולט ממך ומהסביבה מסרים שמכבידים על ההתמודדות שלו. יש בהחלט מקום לאפשר לו להביע את הכאב והכעס שלו. הביני את הקושי שלו באמירה של "אני מבינה שקשה לך להיפרד מאבא". המשיכי להיות אתו ולהסביר לו את המצב והציעי לו פעילות חלופית כמו הכנת ציור לאבא או שיחה טלפונית (לא תכופה וממושכת מידי). אני ממליצה שתוכנית המפגשים של בנך עם אביו תהיה ידועה לו מראש, מתוכננת וקבועה. חשוב ביותר שתהיה הידברות ביניכם ושתהיו שותפים בכל הקשור לבנכם למרות הקושי.

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

אמיר ירון: הצמדת קצבת הזקנה לשכר המינימום – מאבק חברתי שאין צודק ממנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.