Breaking News
Home / בית / הגיל השלישי, יוסי רזי: הרהורים בין דוריים

הגיל השלישי, יוסי רזי: הרהורים בין דוריים

גיאורגיה היא מדינה שלא השתנתה הרבה בשנים האחרונות (למעט טביליסי הבירה). לתייר המזדמן אליה מארצנו נראה שהיא דומה לישראל של שנות החמישים-ששים. הכול קפא שם על מקומו והותיר את אוצרות הטבע והנוף שלה נוכחים ויציבים במלוא הדרם. ודווקא על רקע שמרנותה וקיבעונה של אותה ארץ בלט סיפורו האישי של מדריך קבוצתנו – פ.מ

פ.מ., כבן חמישים, נולד וגדל אל תוך עולם שמשתנה במהירות. בתחילת דרכו המקצועית למד והשתלם בתחום הצילום ופתח חנות בתחום זה,שעלתה ושגשגה. בשנות התשעים התקדם והפך למנהל סוכנות בארץ של חברת צילום חובקת עולם. אז, להזכירכם, נשבינו כולנו בצילום.  הורינו צילמו את סביבותיהם בשחור לבן. כל אחד מהצילומים שיקף פיסת היסטוריה, קורטוב של נוסטלגיה, אבל הצילומים היו מעטים, מלאכת הכוונון הייתה מורכבת ופיתוחם ארך זמן רב. שנים לאחר מכן המצלמות הפכו לאלקטרוניות, הצבע השתלט על התמונות, מלאכת הצילום הפכה לקלה ונגישה יותר. עברנו לצלם בשקפים. שנות ארידור העליזות פתחו בפנינו את כל חו"ל. לא היה אז מי שלא ניצל הזדמנות לעלות על מטוס, להגיע לאיטליה או לאנגליה. המהדרים התחילו בזאת הראשונה, עברו דרך שוויץ, צרפת, בלגיה הולנד ומשם ללונדון – שש ארצות בשבועיים וחצי. רק ישראלים מסוגלים לבלוע טיול שכזה כמו גם ששה סלטים בפיתה אחת. בכל מקום צריך להנציח, לתעד, לצלם, שיהיה באמתחת די והותר בכדי לערוך אחר כך ערב ארוך של שקפים ופיצוחים ושיהיה מה לספר לחברים האוהדים והמנמנמים. עסקי הצילום פרחו, היינו באים ויוצאים בחנויות ובסוכנויות, מתייעצים עם המומחים על זוויות צילום, כמויות אור והמרחקים מהאובייקטים המצולמים. היה לנו עוד הרבה מה לעשות ולכוונן עם הקאנון והניקון. פ.מ. כאמור הצליח מאד באותו עידן, מיצה את יכולותיו  וראה ברכה בעמלו; כמו עמיתיו למקצוע. גם בתחום אחר של בילוי ופנאי – המוסיקה – התחוללה המהפכה האלקטרונית, שהביאה בכנפיה את ההקלטות, את הטייפרקורדרים, ואיתם  את סוכנויות טאואר רקורד, את חנות אלחוט בתל אביב ואת חנות פניקה אצלנו ברחובות.

חשבנו אז שאלה הם שיא הפיתוח ופסגת ההתקדמות. האלקטרוניקה לבדה תשלוט מעתה בכיפה ואנו נהנה מכל פירותיה. אין כל צורך בשיפורים ובשינויים נוספים. עולם כמנהגו ינהג. במקביל לאמצעי הצילום והמוסיקה והבישול והביגוד, ומה לא, ימשיכו גם להתקיים, כך האמנו,  כל המסגרות שליוו אותנו משחר נעורינו – החנויות והקונצרנים וההסתדרות והקיבוצים.  לא שיערנו, כך אני מעריך היום, שבעקבותיה של מהפכה גדולה זאת, האלקטרונית, תגיע מהפכה גדולה הרבה יותר, המהפכה הדיגיטלית. בחלון קטן – כדאי לדעת שהאנושות עברה עד כה ארבע מהפכות כלכליות גדולות. הראשונה שבהן הייתה זאת החקלאית, כאשר אבות אבותינו הפכו לפני כעשרת אלפים שנה מציידים לקטנים שניזונו מצמחים ומבעלי חיים  – למגדלי תבואה. המעבר  חייב  אותם ליישובי קבע.

כל מי שקרא את ספרו הבסיסי של ד"ר יובל הררי "קיצור תולדות האנושות" יודע שהמהפכה הזאת הועילה וקידמה הרבה, אבל גם הביאה עימה נזקים משלה, כמו כל המהפכות שיגיעו לאחריה. באמצע המאה ה-18 התחוללה המהפכה התעשייתית – מנוע קיטור, מכונות אריגה, הפקת ברזל, רכבות וקטרים. בתחילתה של המאה העשרים גילה האדם את כוחה של האנרגיה הגרעינית על שימושיה למשק ולחברה. בשנות השבעים של אותה מאה הופיעו ניצניו של המחשב – כרטיסים מנוקבים לרוב – ולאחריהם השתלטה עלינו בבטחה המהפכה הדיגיטלית, אותה אנו חווים היום במלוא עוזה. המחשב, שנראה לנו אז כאמצעי שולי נוסף לחישובים מסובכים, הפך ממשהו צורני לוגיסטי  לתוכן, לעיקר, ל"עולם התוכן" כפי שנהוג להגדיר זאת היום. שימו לב למרווחי הזמן שבין המהפכות: קרוב לעשרת אלפים שנים בין הראשונה לשנייה, כ-150 שנים בין השנייה והשלישית, כ-70 שנים בין השלישית לרביעית. הם הולכים ומצטמצמים. גלי השינויים נעשים תכופים יותר. זה כנראה מה שצפוי לנו גם בעתיד. ואת השינויים האלה עוברים וחווים אנו, בני הששים-שבעים-שמונים בקדנציה שלנו על פני האדמה, מנסים להבין את משמעותם. ונראה, שוב על פי מומחים, שאי שם בעוד עשרים שלושים שנים יתלכד האדם לחלוטין עם יציר כפיו – המחשב. (ראה ערך ריי קורצוייל, כמובן יהודי, והנקודה הסינגולרית שלו, התלכדות האדם עם המחשב). כאשר הצונאמי הדיגיטלי הגיע לעולם ולארצנו – ירדה החרב על אותן מלאכות ותעשיות המסורתיות והטובות. רבות מחנויות הצילום והמוסיקה ותחומים אחרים נאלצו להיסגר. מצלמת האולימפוס שליוותה אותי כחמש עשרה שנים, זאת שהחליפה בזמנה את הלייקה שנתן לי אבי, שבילתה במחיצתנו שלושים שנים, נמצאת מאז במקום כלשהו בבוידם. מטען הבטריות הצהוב והגדול שלה נמצא על מדף של חפצים וגאדג'טים ישנים בארון. לא נעים לי ממנו, הוא סייע לי רבות רק עד לפני עשר שנים, ולכן אני לא משליך אותו ישירות לפח.

המחשבים, הלפטופים והסמארטפונים כבשו את כולנו, הם קשורים לעננים כלשהם, הם זמינים בכל רגע, הם נוחים להפעלה. אין עוד צורך בסוכנים ובמתווכים למיניהם. במקביל, מערכות שהיו קבועות ויציבות, תבנית נוף מולדתנו – משרדים ממשלתיים עירוניים, קיבוצים וקונצרנים = ירדו מגדולתם, ולעיתים התפרקו מכל נכסיהם. פ.מ. שלנו נאלץ להיפרד ממקצוע הצילום היפה והיצירתי, מהמקום האהוב עליו, מהסוכנות הגדולה שאותה ניהל, ולעבור למשלח היד שבו הכרנו אותו – מדריך נסיעות בחו"ל. הוא הצליח לבנות עצמו מחדש. אולם, הוא עובד כחצי שנה בשנה, אינו זוכה לתשלומים עבור שעות נוספות, אין לו קביעות או גוף שמייצג אותו מול מעסיקיו, הוא נמצא חמישים אחוז מהזמן מחוץ לביתו, ואינו זוכה ללוות את בנותיו שנמצאות בגילים בהם הן זקוקות לליווי שכזה. הסקייפ והסמארטפון, פרי מהפכתנו הדיגיטאלית, לא יחפו על חסכים אלה. בדיוק כפי שהגעת התבואה לעולם של אבותינו לא חסכה מהם את המלחמות שפרצו ביניהם על השדות שבהם זרעו וקצרו אותה. פ.מ. משקף את  הדור הזה, הדור של בנינו, דור ה-X. אנחנו, ברובנו, עבדנו במקומות יציבים. בשנות השמונים נהנו כ-75% מהעובדים במשק מקביעות. זכויותינו לקראת גיל הפרישה נשארו הוגנות, מי יותר מי פחות. היום, לפי הנתונים, רק רבע מהעובדים נהנים מקביעות או לפחות מרשתות הגנה מוסדיות.

מה יהיה עם בנינו ונכדינו? איך יתגברו הם על הגלים הגלובליים המציפים את הארץ, על מהנדסים הודים שמסתפקים בשליש ממשכורתם של מהנדסים ישראלים, על טייקונים ואוליגרכים נסתרים שיושבים אי שם בגרמניה, בעמק הסיליקון או אולי בענן, קונים ומוכרים אגפים ומחלקות  מלאים בנשים ואנשים בשר ודם שגרים כאן בארץ, בקרית גת  או יקנעם או אריאל; כיצד יסתגלו הם למעגלים תכופים, של קבלה לעבודה, פיטורין, קבלה לעבודה 2, פיטורין 2, קבלה לעבודה 3 וכו'. האם יסתגלו, עם הדנ"א שלהם, לקלוט את התנודות. ישנם סימנים לכך שמקצת מהדנ"א שלהם אכן משתנה. הם צורכים יותר מאתנו, הם חוסכים פחות מאתנו, פרופסור דני גוטוויין מאוניברסיטת חיפה מכנה אותם "דור מנושל" – דור מנושל מביטחון כלכלי וחברתי. חבר חכם אחד שלי (זכיתי, יש לי כמה וכמה חברים חכמים) אומר לי שבעוד שאשתו, בת השבעים פלוס, ממש מתייראת מהמושג משכנתא, רואה בה שורש כל רע, לא נכנסה מעולם לחובות  כי חששה שלא תעמוד בהם בעתיד – בניהם נוטלים משכנתאות בלי חשבון, ו"מה שיהיה – יהיה. אם יפטרו אותי מעבודה א. אמצא עבודה ב.", הם מגיבים לה בפנים חתומות על טרוניותיה. חבר חכם שני שלי מגדיר אותנו כדור האתמול – לומד את האתמול ומסיק ממנו בכובד ראש לגבי העתיד. ומוסיף: "האתמול והעתיד אינם מעניינים את צאצאינו. הם חיים את ההווה. הם רוכשים היום חולצה וגרביים באיביי ומשליכים אותם בעוד שבוע". אין אפוא פלא, לדבריו, שמקררים, מכונות כביסה ושאר ירקות חשמליים מתקלקלים היום ויוצאים מכשירותם מוקדם בהרבה  מאשר פעם. נראה שמוטמעות בהן מלכתחילה תוכנות שעושות להן חיסול עצמי קצר מועד. הכול זמני, קצוב, נהנים ממנו ומשליכים אותו. באחד מפיתולי הדרך בגאורגיה, דרך שנותרה כמות שהיא מזה שנים רבות, ובעוד שאר משתתפי הטיול הקשישים נמים להם במושביהם, הרהר בפני פ.מ. בקול: "אני מקנא בכם, בכל אלה שכאן באוטובוס".

"על מה ולמה תקנא בזקנים?" שאלתי. "הייתי גם אני מוכן להיוולד בשנות הארבעים חמישים כמותם. לא רק אני, גם חברים אחרים שלי היו מוכנים לכך. לא רק היציבות והוודאות שהיו לכם חסרות לי. גם המוסיקה של שנות הששים והשבעים שגדלתם עליה מקסימה אותי, כמין ארומה של התקופה. אלה היו השירים האמיתיים האחרונים עלי אדמות. שום פטנט דיגיטאלי לא יחליף את הצלילים האלה, פסק. הייתכן שבחרנו בקדנציה הנכונה? זאת שלא סבלה ממלחמות עולם וממלחמת השחרור, עברה איכשהו את מלחמות ששת הימים ויום כיפורים, נפתחה אמנם בתקופת הצנע  אבל נחשפה ונהנתה מהשפע שהגיע לאחר מכן, משלימה ושמחה עם התמורות הטכנולוגיות הפוקדות את עולמנו, ומאידך – לא תיאלץ להגיע לעידן הסינגולאריות המפחידה? נקווה שצאצאינו, כל אחד בזמנו ובעידנו, יצליחו לצלוח את הקדנציות שלהם, אף שנראה מכאן ועכשיו שאלו תהיינה גבוהות גלים, תזזיתיות.  לעיתים אני מעוניין לחזור אל החיק הנעים של פעם. אני שם אז את פעמי לחנות השעונים שבמרכז העיר, נעמד בבין אנשים שממתינים ברוגע, צופה בעניין בשעוני המטוטלת שעל הקיר. בהגיעי אליו יחייך אלי השען, כמו הסנדלר של פעם, החייט של פעם, הצלם של פעם. הוא יעיף מבט אל השעון, יפרק אותו, יחוש אותו באצבעותיו, ישלוף מאי שם חלק קטנטן, יתקין אותו במקומו, יבקש תשלום סביר. לא תשמע ממנו אמירה בנוסח: לא שווה, כדאי לזרוק, צריך חדש. זאת היא קונצפציה ותיקה עתיקה של שמירת הקיים, תחזוקו המסור. והיא,מתייחסת לא רק לשעונים אלא גם למשחקים, לספרים, אפילו לחברות, לזוגיות. ומעניין גם שמוצאו של השען, כך מספרים לי, הוא מגיאורגיה.

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

שעריים ניצחה משערים של מדהלה ומזרחי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.