Breaking News
Home / בית / שובר שתיקה: מ"מ ראש עיריית רחובות, בנצי שרעבי, מרגש עיר שלמה ויורה לכל הכיוונים

שובר שתיקה: מ"מ ראש עיריית רחובות, בנצי שרעבי, מרגש עיר שלמה ויורה לכל הכיוונים

חודשיים חלפו מאז נבחר בנצי שרעבי בן ה-72, לאייש שוב את כסא ממלא מקום ראש עיריית רחובות, זאת לאחר שנציגים מסיעת הליכוד ניסו להזיזו מרשימת מחל. המהלך פגע בו מאוד, אך הוא בחר לשתוק ולעבוד קשה בדרך לקדנציה נוספת. בראיון אישי מאוד, הוא חושף רגעים מרגשים מחייו, הכוללים בין היתר התמודדות עם מותה הפתאומי של אימו מאירוע לב, שיחתו האחרונה עם האחיין גיל שנפל באסון המסוקים, עבודתו הענפה בבנק לאומי, חברותו האמיצה עם רחמים מלול ודאגתו הרבה לשולמית – בת דודתו שהפכה לימים לרעייתו האהובה, עליה הוא משגיח מאז עברה ניתוח ראש מורכב. ראיון מיוחד

ביום שישי האחרון, סמוך לשעה ארבע בצהריים, התכונן ממלא מקום ראש העיר רחובות, בנצי שרעבי כבכל שבוע לתפילת השבת. "ופתאום הבת שלי אומרת לי 'אבא, בוא מהר, תראה מה יש לאמא בראש – ואני רואה שהראש שלה מלא בדם. אני שואל מה קרה ואין תשובה. הזמנתי מהר את כוחות ההצלה שהבהילו אותה במהירות לקפלן. הגענו תוך חמש דקות ויצאנו לכיוון הבית רק בחצות, החזרנו אותה עם כסא גלגלים ברגל מבית החולים עד לביתנו בנורדאו. לא עזבתי אותה לרגע וברוך ה', עכשיו היא יותר טוב".

שרעבי נשוי מזה 42 שנה לאהבת חייו, בת דודתו שולמית, ולהם שבעה ילדים ו-35 נכדים. הוא מקפיד על אישתו מאז עברה ניתוח ראש לפני שש שנים, מהתקופות הקשות בחייו. "אני מאוד משגיח עליה", הוא מודה וההתרגשות ניכרת בעיניו. "היא עברה ניתוח מאוד לא קל שארך שבע שעות. פחדתי מאוד, היא חשובה לי מאוד לכולנו. אישתי היא מרכז הבית, אמא לילדים וסבתא לנכדים שמאוד קשורים אליה. עכשיו היא בסדר, מקפלת כביסה, מבשלת, עושה את העבודות הקלות ואני מסייע לה: עושה כלים, מכין מה שצריך בבית, מבשל ומפנק אותה, היא ראויה לזה, אני רק מאחל שבורא עולם ישלח לה אריכות ימים ורפואה שלמה".

נולד בשכונת שעריים, בנם של רחל וסעדיה, אשר גידלו בשכונת שעריים שמונה ילדים לתפארת – חמישה בנים ושלוש בנות, בית דתי ציוני עם ערכים, מוסר ואהבה לארץ ישראל.

איזו ילדות הייתה לך?

"ילדות נפלאה. גדלתי בשכונת שעריים להורים נפלאים וציוניים שדגלו בתורה ועבודה – ומשם נסללה דרכי למודעות ציבור, לשמוע את האחר, לקבל את האחר".

זיכרון ילדות שחרוט במוחך?

"יש לי הרבה זיכרונות… בתור ילד מאוד אהבתי בעלי חיים. פעם אחת הבאתי כמה גורי כלבים הביתה מצער בעלי חיים ולאורך כל הלילה השארתי אותם בתוך קרטון בחוץ. אבא שלי שמע אותם מייללים, קם באמצע הלילה, הכניס אותם הבייתה ועטף אותם – ומפה באה לי האהבה לבעלי חיים, לחוס ולרחם על היצירה של הקדוש ברוך הוא. כיום אנו מגדלים חתול בביתנו".

חלום ילדות שטרם הגשמת ?

"חלמתי להיות מורה, כמו האחים שלי, מפני שאצלנו כולם יוצאי חינוך – מורים וגננות, אבל שלושה חודשים לפני סיום השירות הצבאי למדתי הנהלת חשבונות כתחביב וכשהשתחררתי עבדתי בתנובה. באחד הימים לקוח גדול אמר לי 'מה אתה עושה פה? עובד פה?', אמרתי לו 'כן', שמע אותו מנהל הסניף בבנק לאומי ושאל אותי 'אתה רוצה לעבוד בבנק?', אמרתי לו 'כן'. למחרת התראיינתי אצלו, הוא שלח אותי למבחנים בבנק לאומי ואחרי כמה ימים קיבלתי תשובה שעברתי – ומשם 35 שנה עבדתי בתחום הפיננסי".

 

מה ההישג המשמעותי שלך?

"הקידום שלי בבנק – הגעתי ליועץ השקעות בכיר, ובחיים האישיים – ברוך השם, שאני רואה את הילדים שלי מסודרים ועובדים – זה ההישג".

למי אתה דופק חשבון?

"כל יום אני נותן חשבון לבורא עולם ולציבור. תראי, בבנק שבו עבדתי קיבלתי את סולם הערכים ומבחינתי התושבים הם הלקוחות שלי. כמו שהיו לי לקוחות והייתי נותן להם שירות – אותו הדבר פה. המוטו שלי זה לתת שירות לתושב".

אישיות שאתה מעריץ ?

"ראש העיר רחמים מלול, אני ממש מעריץ את האיש הזה. אדם שלומדים ממנו איך לעבוד עם ציבור, איך להקשיב לציבור, אין עוד כמוהו".

***

לפני הבחירות ביקשו ממנו להוציא אותך מהרשימה – ונפגעת.

"נכון. מאוד מאוד נפגעתי ורחמים דווקא עמד לצידי. אני חושב שזו לא דרך לפנות בצורה שכזו מפני שכשהם היו צריכים אותי – הייתי שם. כשפרשתי מבנק לאומי ב-2003 אותם אנשים פנו אליי וביקשו שאייצג אותם, אמרתי להם שאני לא בנוי לפוליטיקה וממש לא שם. היה להם מנדט אחד, ואמרתי להם 'חבר'ה, לא עכשיו, תנו לי לעבוד, זרקתם לי רעיון, אחשוב על זה'. אהבתי מאוד את העבודה שלי אבל אחרי יום-יומיים הם חזרו אליי ואמרתי להם 'טוב, יאללה בסדר, אבל אל תעשו ממני צחוק כי אני לא מכיר פוליטיקה'. אמרו לי 'טוב, בסדר' ומכאן אצה הדרך. אגב, אני עדיין לא מרגיש שאני שחקן פוליטי – וכמו שאמרתי התושבים הם כמו הלקוחות שלי, ככה אני מרגיש".

אלו תגובות קיבלת?

"באו אליי אנשים מכל גווני הקשת ואמרו לי: 'בנצי, אף פעם לא תמכתי בליכוד – אבל אם אתה ממשיך אני מצביע לליכוד' – וזה עשה לי הרגשה טובה מאוד, הרגשתי פידבק חיובי מאוד מהציבור, שנתן לי כוח. אחת התשובות שנתתי לאותם חבר'ה שביקשו שאלך הוא שהציבור מעוניין שאמשיך וראש העיר מעוניין שאמשיך – ולכן אני ממשיך. הרגשתי מאוד לא טוב עם הפנייה שלהם, אבל אני סומך על בורא עולם. תראי, היו לי פניות מתנועות אחרות ויותר מכך, ייאמר לזכותו של זהר בלום שאמר לי 'אתה בא אליי כמספר 2', אבי קינד אמר שהוא מוכן לפנות את מקומו כדי שאבוא. אנשים באמת העריכו את עבודתי וראיתי בזהר כחבר. אמיתי כהן אמר לי 'אתה בא אליי' וזה חימם אותי אבל ראש העיר אמר לי מההתחלה 'אתה איתי, אל תדאג'. הרגשתי שלא עבדתי בחלל ריק, אבל עברתי תקופה לא קלה איתם".

היית רוצה להיות ראש עיר?

לא! באמת שלא. יש לנו ראש עיר כזה נפלא, אני אוהב אותו".

ובכל זאת, זו הקדנציה האחרונה שלך?

"אני לא רוצה להצהיר הצהרות, אני חושב שכן, שמספיק, שצריך לתת לאחרים גם".

מה תעשה עוד עשר שנים?

"אשב מולך, אתראיין".

 

מי / מה השפיע עליך עם השנים?

"כשהייתי מסתכל על מנהיגות, מבחינתי מנחם בגין היה דמות, משיכמו ומעלה. הוא ובן גוריון".

עם מה קשה לך להתמודד?

"עם דברים שאינם אמת".

מה מוציא אותך מהכלים?

"קשה להוציא אותי מהכלים, באופיי אני רגוע".

למי היית מחטיף סטירה?

"לא מושיט יד לאלימות".

למי קשה לך לסלוח?

"אני סלחן מטבעי. בכל לילה אני אומר: ריבונו של עולם הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס אותי והקניט אותי. גם לאלה שפגעו בי בתקופת הבחירות מחלתי".

ממה אתה פוחד?

"מבורא עולם".

מה אתה לא אוהב לעשות?

"להתבטל. ואם אני פנוי, אני לוקח ספר, הולך לבית הכנסת וקורא".

מה מעניין אותך חוץ מעבודה?

"בית, משפחה. משקיע בהם כל הזמן".

מה היחס שלך לכסף?

"אין יחס מיוחד. הוא חשוב מאוד אבל זהו אמצעי, לא מעבר לזה. ולראיה, כשפרשתי מבנק לאומי וקיבלתי את כספי הפיצויים, חילקתי בין כל הילדים".

אתה מאמין בעין הרע, קמעות, חמסות?

"ממש לא, רק ב-ה'".

מיהם החברים האמיתיים שלך?

"במסגרת העבודה בבנק היה לי חבר שנפטר באופן פתאומי, רפאל יחיא. עבדנו יחד 20 שנה, כסא ליד כסא, שנינו יועצי השקעות. בוקר אחד הייתי צריך ללוות את פורשי בזק לייעוץ ואישתו מתקשרת אליי ואומרת לי 'בנצי אולי אל תלך, כי רפי לא מרגיש טוב'. אמרתי לה שאני חייב ללכת, מפני שהנהלת המרחב שיבצה אותי לתת להם ייעוץ. כשהגעתי הסתבר לי שהוא כבר רגל אחת למעלה. ממנו למדתי המון: מה זה להוקיר אשה, מה זה לכבד את הבית, מה זה לעזור בבית, היה לי כאח".

מה מתנגן בפלייליסט שלך?

"שירי ארץ ישראל, נעמי שמר, שלמה ארצי, יהורם גאון בוודאי".

מה אנשים לא יודעים עליך והיית מוכן לחשוף?

"אני משתדל לשמור מרחק, לא מתחכך, אין לי חוג של חבר'ה נוצצים שיושבים ומעבירים חוויות או רכילות. כל זה לא מדבר אליי – ולשון הרע בוודאי שלא".

מה הרגע הכי מרגש שהיה לך בחיים?

"נישואי הנכדה הראשונה שלי, לפני שבועיים. נסענו לירושלים ובאמת היה מרגש, שמחה אמיתית".

מה המכה הכי גדולה שספגת בחיים?

"אמא… זה מאוד השפיע עליי. היא הייתה רק בת 52 ואני בן 26. הייתה לי אמא אמא, אמיתית, לביאה שמגוננת על הילדים שלה. היא הייתה עדינה אבל כל כולה לילדים. זה קרה בשנת 72'. כנראה שהייתה לה בעיה מולדת בלב ולא עלו על זה עד אז. אני זוכר שהיה איזה מאמר בעיתון ב'ידיעות' על בגין וירדתי לקרוא אותו במרתף. כשחזרתי אני רואה את הבית הפוך ואני שואל 'מה קרה?, איפה אמא?' ואמרו לי 'אמא לא הרגישה טוב, לא נשמה' ומיד רצתי לבית החולים ורואה אותה מחוברת למכשירים. זה השפיע עליי מאוד קשה. פתאום – בום, קיבלה אירוע וסיימה את החיים. בשבילנו זה היה שוק, היה לנו משבר חזק מאוד בבית. מאז היא חסרה לי בכל פסיעה, אפילו בחופה שלי היא לא הספיקה להיות".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"לפני 20 שנה, כשאבא שלי נפטר, בגיל 90. הייתה לו אהבה עצומה לארץ ישראל והוא זכה לאריכות ימים. הוא היה מוכר מאוד ברחובות, דמות אצילית, איש משיכמו ומעלה, שכל הזמן היה צמוד לספר הזוהר, צדיק אמיתי. שנה לפני כן, בכיתי על מות אחייני, גיל. אני זוכר את היום ההוא כמו אתמול. הוא בא אליי לבנק להגיד לי שלום לפני שהוא נוסע, עם הקיטבג. שאלתי אותו 'גילי, איך אתה נוסע עכשיו עד הבופור?' הוא אמר לי 'דוד, אל תדאג אנחנו מוטסים לבופור'. זה היה יום ראשון בבוקר ובאותו ערב שמעתי בחדשות על התנקשות של מסוקים וזה עשה לי לא טוב כי גילי אמר לי 'אנחנו מוטסים'. הלכתי לבית הוריי במנשה קפרא, ודפקתי לאחי בחלון. אני לא יודע עוד כלום, גם אחי עוד לא ידע. גיסתי, פותחת את התהלים על הפרק התשיעי – לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן – והיא שאלה למה נפתח על הפרק הזה עכשיו פתאום? ואנחנו עוד לא ידענו כלום. שתקתי למרות שהייתה לי תחושת בטן לא טובה, עד שבא מישהו ואמר 'אני חושב שגיל היה בפנים'. ואז בא קצין העיר והודיע מה שהודיע ואמרתי לגיסתי,: 'הנה הסיבה לפרק שפתחת'. היינו מאוד קשורים, אנחנו משפחה מאוד מלוכדת ואז הבית התרסק, היה המון בכי, לא פשוט".

מה נותן לך תחושת ביטחון?

"אמונה בקדוש ברוך הוא, זה הביטחון שלי".

מה לעולם לא תעשה?

"מה שאני לא מאמין בו".

מה הכישלון הכי גדול שלך?

"לא חושב שהיה לי כישלון כזה חבוי. אם הלכתי על משהו תמיד הלכתי למה שקרוב לבטוח".

מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?

"לפני הבחירות".

מה אתה שונא בעיר?

"משתדל לא לשנוא".

מה אתה אוהב בעיר?

"את הדו קיום שקיים כאן. כיליד המקום, חיינו באהבה, באחווה, בהרמוניה. לעולם לא הרגשתי שיש קוטביות או קיצוניות".

מיהו רחובותי בעיניך?

"כל וותיקי העיר, שנולדו כאן, שעדיין חיים כאן".

הפועל מרמורק או מכבי שעריים?

"אתן לך קוריוז. כשהייתי ילד גרתי בשעריים והייתי הולך לבקר את הקרובים שלי במרמורק. כל המשפחה שלי במרמורק – צעידי, שרעבי. הייתי מקבל שם מכות 'למה אתה שעריים? אתה אוהד את שעריים'. אמרתי אני לא אוהד שעריים, אבל בסדר. כשהייתי בא לשעריים, היו אומרים לי 'אתה שרעבי ממרמורק', אז הייתי חוטף גם מכאן וגם מכאן, מאז החלטתי לאהוד את שתי הקבוצות".

לו יכולת להיפגש עם מישהו מהעבר שלך עם מי היית בוחר להיפגש ומה היית אומר לו?

"עם אמא שלי. הייתי אומר לה 'אמא, אני אוהב אותך'".

מה חסר לך בחיים?

"ברוך ה', כלום. אני מרוצה ממה שהספקתי עד כה. איזהו עשיר השמח בחלקו, ממש כך".

לסיום, מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

"עוד לא חשבתי על זה… כנראה שיהיה כתוב השתדל לשרת את הציבור נאמנה".

 

https://www.havayot.org.il/

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

פרשת בשלח – לקלוע בכל הניסיונות | הרב ישראל חממי

One comment

  1. הרב דרור כהן

    אהוב מוערך אדם מדהים …..
    מה שנכתב הינו רק חלק קטן באישיותו המדהימה
    אין ולא יהיה כנראה אחד כזה בעריית רחובות ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.