Breaking News
Home / בית / ראש בראש עם שאולי בדישי

ראש בראש עם שאולי בדישי

"יש כמה הישגים משמעותיים בחיים שלי, אבל אני חושב שגולסטאר זה משהו שלא הרבה זוכים להיות בו".[/caption]

רגעים אחדים לפני שהוא מסיים את סיבוב הופעות החורף שלו, הסטנדאפיסט המוצלח, שאולי בדישי (38) מדבר על שיחת השבוע: תרבות הסלפי שהפכה למטרד בקרב הסלבס – אם כי לו זה דווקא עושה נעים בלב. הוא נשוי ללירון ואב ליהונתן בן החמש ("שקורע אותי מצחוק"), שוקד על יצירה חדשה המשלבת הומור וספורט ובין לבין עונה לשאלון שלנו.

איפה גדלת? איזו ילדות הייתה לך?
"גדלתי בכובשי החרמון, ברמת יגאל שבצפון שעריים. הייתה לי ילדות מדהימה. היה לנו בבניין את כל סוגי העדות וזה היה כמו קיבוץ גלויות אחד שלם, היינו עושים טורניר כדורגל, בייסבול, פינג פונג, 'פלשתי' וטורנירים במקלט. כשאנחנו היינו ילדים לא היה משעמם, לא היינו צריכים מחשבים ולא טלפונים ועדיין היינו עסוקים עשרים וארבע שעות ביממה. הייתה לנו ילדות מגניבה, הייתי חוזר מבית ספר, יוצא מהבית וחוזר בלילה במקרה הטוב".
חלום ילדות שטרם הגשמת?
"חלום שכבר לא אגשים וזה להיות שחקן כדורגל. שיחקתי מגיל 8 עד גיל 17, לא הייתי כזה גרוע, שיחקתי קשר התקפי בשעריים ואז התפרקה מחלקת הנוער והייתי צריך לנדוד בקבוצות באשדוד, בנס ציונה אבל זה היה קשה בתור ילד לצאת לאימונים אחרי לימודים, לשלב את זה והחלום נגוז. לפחות הייתי קצת בגולסטאר – למרות שגם שם החלום נגוז".
מי/מה השפיע עליך עם השנים?
"אמא שלי פאני השפיעה עליי מאוד, באישיות שלה ובחכמת החיים שלה. אחד הדברים שדירבנו לעשות ולהצליח בסטנד אפ זה שאמרתי לה שאני אעשה אותה גאה בי. זה היה כשהתחלתי את הסטנדאפ. טיילתי במזרח וכל הזמן אנשים שיגעו אותי שם עם השאלה 'למה אתה לא עושה סטדנאפ?'. לא ידעתי מה זה ובטח לא חשבתי על זה בתור מקצוע – ואז כשחזרתי לארץ ראיתי שבעיתון יש מודעה שמחפשים סטדנאפיסט נולד ואמרתי לעצמי 'וואלה, כולם אמרו לי תלך – אז תלך'. לפני האודישן התאמנתי על אמא שלי, היא הסתכלה עליי בפרצוף של 'אההה בסדר', זה היה בתולי, פעם ראשונה שניסיתי לכתוב משהו מצחיק ואז אמרתי לה 'אל תדאגי, אני עוד אעשה אותך גאה'. היום היא גאה בי מאוד".
מי מצחיק אותך?
"הבן שלי יהונתן בן החמש. אני יכול לעשות חצי שעה בהופעה רק עליו. לא יודע מה הקטע שלו אבל הוא קורע אותי, בחשיבה שלו, בתגובות שלו לדברים. מאז שהוא נולד, לאישתי יש שני ילדים בבית".

"לא יודע מה הקטע שלו אבל יהונתן קורע אותי. מאז שהוא נולד, לאישתי יש שני ילדים בבית". עם היורש, יהונתן.

מה דעתך על תרבות הסלפי ברחוב?
"סלפי מבחינתי הוא כמו סקס: חמש-עשר שניות וזה נגמר. אני בדעה שאם אתה עושה משהו טוב לבן אדם אז בכייף למרות שיש סיטואציות לא קשורות ולישראלים אין טאקט. הייתי בהלוויה, אני יוצא החוצה ומישהו מבקש סלפי, חמישים אנשים בוכים והוא רוצה סלפי. אני אומר 'רגע, שניה' והוא 'לא יצא טוב, צלמי אותנו'. מצד שני, זה חלק מהמקצוע. וואלה מישהו רוצה להצטלם איתי, עושה לו טוב אז יאללה, זה לא חצי שעה, בדיוק עשר שניות, מצלמים וזהו. לפעמים זה יכול להיות באמצע ביס בפה או עם הילד, אבל אני מקבל הכל באהבה".
למי אתה דופק חשבון?
"לאלוהים".
אישיות שאתה מעריץ?
"רבי נחמן, מעריץ את כל החשיבה שלו לחיים, את התובנות".
עם מה קשה לך להתמודד?
"עם שקרים ועם צביעות".
מה מוציא אותך מהכלים?
"נהגים בכביש שנוסעים לאט… כאילו סעי גברת, אפשר לנסוע, סעי. הכביש מביא לי עצבים. איך שאני עולה על ההגה, אני נהיה פתאום אוהד כדורגל ביציע המזרחי".
למי היית מחטיף סטירה?
"לאנשים שעוקפים ברמזור, זה מעצבן. אתה עומד כמו ילד טוב ואז הם מתקרבים בלי בושה".
למי קשה לך לסלוח?
"אני טיפוס סלחן מטבעי, לא נוטר טינה".
ממה אתה פוחד?
"מהים, אני לא נכנס בחיים לעמוקים. הים הוא מקום הרסני מאוד. אני חולה על הים אבל גם אם תשלמי לי לשחות לעמוקים – אני לא שוחה, גברת".
מה אתה לא אוהב לעשות?
"כביסה. אני זורק זבל, אבל כביסה? זה מוגזם כל ההעצמה הנשית. התחלתם להעיף עלינו הכל, מה אני עוזרת בית? זבלן תמיד הייתי אמא שלי הרגילה אותי לזבל, אני בנאדם מסודר אבל כביסה – אני לא מכניס אבל אז כמו גבר עם מילה תולה. זה גם נקרא, לא? מה את רוצה שאתגלגל איתה בתוך המכונה?".
מה אתה אוהב לעשות?
"לראות ספורט. אין לי בעיה לשבת כל היום ולצפות בכדורגל, טניס, כדורסל כמובן, הכל".
מהו היחס שלך לכסף?
"אי אפשר להגיד שאני לא אוהב כסף אבל כסף עף לי מהר מהידיים. אני לא מסתכל על זה בתור מדד לאושר".
מה נותן לך תחושת ביטחון?
"לו"ז מלא של הופעות ופידבק חיובי מהקהל".
מה אנשים לא יודעים עליך והיית מוכן לחשוף?
"שאני חצי תימני, החצי השני מצרי. כולם חושבים שאני תימני משני הצדדים, אף פעם לא מתייחסים למצרי שבי".
מה אתה שונא בעיר?
"את הדו"חות. גרתי עשר שנים בתל אביב, אולי קיבלתי דו"ח אחד. אני שנה וחצי ברחובות, קיבלתי כבר חמישה דוחות ואני מפעיל סלופארק. אישתי אומרת כל הזמן 'ראיתי שכולם על המדרכה אז גם אני חניתי'".
מה אתה אוהב בעיר?
"תראי, אמנם היא גדלה מאוד אבל עדיין רחובות נשארה משפחתית. אני הולך בעיר אחרי שלא הייתי המון שנים ועדיין אלה אותם אנשים מהילדות ויש לי תחושה שאני מכיר את כולם מגיל ממש קטן".
מיהו רחובותי אמיתי בעיניך?
"סמי בורקס – זה המקום".
מה דעתך על הפשע בעיר?
"אוי ואבוי, מקווה שייגמר וכמה שיותר מהר. זה לא היה כך כשהייתי ילד אבל כנראה שהעיר מתפתחת בהרבה דברים".
אם היה ביכולתך מה היית משנה בעיר?
"מחייה יותר את הרחוב המרכזי, את הרצל – הוא צריך לעבור איזה ריפרש. יש מקומות שהוא מזכיר את דרום תל אביב, את התחנה המרכזית הישנה".
אם היית יכול להיפגש עם אדם מהעבר שלך עם מי היית נפגש ומה המשפט שהיית בוחר להגיד לו?
"נראה לי עם סבא או סבתא שלי, לא הכרתי אותם כל כך הייתי רוצה לשמוע את הסיפורים שלהם, איבדתי בגיל ממש מוקדם את הסבא והסבתא משני הצדדים, אני לא יודע מה זה סבא וסבתא".
מה המכה הכי גדולה שספגת בחיים?
"כאפה באיזה גיל 10 ממיקי באבון, שהיה ילד בשכונה, גדול ממני בשלוש-ארבע שנים אבל נראה בן 25. וברצינות? המוות של אישתו של החבר הכי טוב שלי, רחלי. היא הייתה חברה ממש טובה והלכה מהמחלה הארורה לפני שנה. הבנתי מזה שהייתה לי הזכות להיות איתה ברגעים האחרונים והבנתי שהחיים זה כלום ושום דבר, שהם יכולים להיגמר כאן ועכשיו, בלי התראות מוקדמות, שצריך לנצל אותם בלעשות דברים טובים וליהנות".
אתה מאמין בעין הרע, קמעות, חמסות?
"פחות, יש לי כל מיני כאלה כמו חתולה שחורה – יורק, נעל הפוכה, זה בגדול. פחות מאמין בזה כי זה לא נגמר ודי, אין לי כוח לזה".
איחוד הפועל מרמורק ומכבי שעריים – בעד או נגד?
"שאלת המיליון דולר… עכשיו להגיד שאני בעד זה לא יישמע הוגן כי מרמורק בליגה לאומית ושעריים במצב הרבה יותר גרוע, אבל בגדול בין האוהדים אני חושב ש70-80 אחוז אפשר לעשות איחוד בכייף. אני נגיד, מצאתי את עצמי השנה פעמים במשחקים של מרמורק ואני מרגיש שם בבית. יש לי הרבה חברים מרמורקים אבל מבחינת הזהות לסמל, לקבוצה אחת – היו ניסיונות עבר שהראו שזה לא מוביל למשהו טוב, פתאום אין דרבי ולמרות שזה יכול להיות, זה יהיה פרווה. אי אפשר למחוק את מרמורק ושעריים ואם אתה מאחד אותם, אתה מוחק אותם בעצם. הייתי רוצה שזה יקרה ברמה חברית, אבל ברמה קבוצתית קשה לי להאמין שזה יכול לתפוס".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"לא מזמן כשראיתי את הספר שהוציאו לרחלי שרעבי ז"ל, אישתו של חבר שלי. הוציאו ספר לזיכרה עם כל מיני תמונות, סטטוסים שלה מהפייסבוק וכל מיני דברים שהיא כתבה ושכתבו לה. רחלי זו נקודה רגישה אצלי. זה עדיין טרי. רחלי הייתה גם החוט המקשר בין כל החברים, הדומיננטית – עברה כמעט שנה מאז ועדיין, זה לא מתעכל".
מה תעשה בעוד עשר שנים?
"סטנדאפ ומאמין שאשלב את זה עם משהו לימודי בתחום המשחק, בטוח אתעסק בהומור".
מיהם החברים האמיתיים שלך?
"יש לי הרבה, אבל גל שרעבי הוא המרכזי, הוא החבר הכי טוב שלי מילדות".
מה חסר לך בחיים?
"לא חסר לי כלום, טוב לי ככה ואני מודה על מה שיש".
מה ההישג המשמעותי ביותר שלך?
"מבחינת קריירה – יש כמה, אבל אני חושב שגולסטאר זה משהו שלא הרבה זוכים להיות בו כי יש מבחר ענק של אומנים מכל הסוגים בארץ ובסופו של דבר בוחרים רק עשרה אנשים. בעצם ההשתייכות לגולסטאר זה עשה לי נעים. מבחינת הופעות – כל פעם שאני ממלא אולמות זה שיא מחדש, עד ההופעה הבאה ומבחינה אישית – הקמת המשפחה כמובן, שזה משהו שרציתי בו ואני שמח שהוא קיים".
מה הרגע הכי מרגש שהיה לך בחיים?
"ברור שכשיהונתן נולד. אין לזה תחליף וזה גם הרגע שהייתי הכי קרוב למות בחיים. יהונתן בלע מים במהלך הלידה ושהוציאו אותו הוא לא בכה, לא הוציא קול ואני רואה מהחריץ את האחות מסמנת לרופא שמשהו לא טוב עם הראש והרגשתי באותו הרגע שאני מתעלף, שאין לי דם בגוף, הייתי קפוא. שניה לפני שהתעלפתי כמעט הוא התחיל לצרוח וחזר לי הדופק – ומאז הוא לא מפסיק לשיר שירים על שעריים, הוא לא יודע שזו תקופה פחות טובה".
מה לעולם לא תעשה?
"לא אפגע במישהו בכוונה תחילה".
פוליטיקה: ימין או שמאל?
"לא יודע, לא מוצא הבדל גדול בין השניים. בסופו של דבר כולם רוצים שלום, חיים טובים ולא יקרים, אבל אני יותר נוטה לימין. בפעם האחרונה הצבעתי כחלון, לא יודע מה זה אומר אני רק זוכר שהוא דיבר על הדירות – ואני עדיין גר בשכירות".
במבט לאחור כשאתה מסתכל לאחור, על החיים, אתה מרוצה מההספק שלך?
"כן, למרות שאני מזל בתולה, יש לי ביקורת עצמית גבוהה ואני תמיד חושב שאני יכול להשיג יותר".
מה הכישלון הכי גדול שלך?
"שהתקבלתי ל'להיות איתה', להיות אח של אביב אלוש וזה לא יצא לפועל. אסי עזר חיפש אותי ספציפית, הייתי באודישן והמלהקת אמרה לי 'מצוין, זה שלך' ובסופו של דבר היה עניין עם בר רפאלי, התהפכה כל ההפקה כולל המלהקת ופספסתי את ההזדמנות, למרות שאני יודע שבסוף הכל לטובה".
מתי הפעם האחרונה שהרגשת ששמו לך רגל?
"לא יודע, אני מעדיף לחשוב שלא דופקים אותי או שמים לי רגל, אני מקבל באהבה את כל מה שקורה".
מה מתנגן לך בפלייליסט?
"הכל מהכל, אבל ישראלי. ללועזי אני פחות מתחבר. מה כן? אייל גולן, עומר אדם, טונה, נצ'י נצ', מוקי, שב"ק ס, שלמה ארצי, חנן בן ארי. אצלי זו התערובת, אני אוהב מוסיקה".
חמישה דברים שלא תוותר עליהם לעולם?
"על התפילין, על הסטנדאפ, על המשפחה, על כדורגל ועל שמחה".
מוטו?
"לאט לאט נגיע מהר".
רחובות במשפט?
"רחובות זה הבית".
לסיום, מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
"תכף אשוב".

"אני לא אוהב לעשות כביסה. זה מוגזם כל ההעצמה הנשית. התחלתם להעיף עלינו הכל, מה אני עוזרת בית?". עם האישה, לירון.

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

הניצחון של תושבי יעבץ: נדחתה כריתת העצים ברחוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.