Breaking News
Home / בית / לתפארת מדינת ישראל: פרופ' אביעזרי פרנקל, תושב רחובות, הדליק משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל

לתפארת מדינת ישראל: פרופ' אביעזרי פרנקל, תושב רחובות, הדליק משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל

 

כבוד גדול לעיר רחובות בפרט ולמדינת ישראל בכלל: תושב רחובות, פרופ' אביעזרי פרנקל בן ה-88, מחלוצי מדעי המחשב בישראל, פרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע, הוגה פרויקט השו"ת, ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן ומדוגלי השילוב בין מדע לתורה – רשם הערב (רביעי) שיא נוסף ברזומה המרשים שצבר ב-88 שנותיו כשהדליק משואה בטקס הממלכתי של יום העצמאות שנערך בהר הרצל.

פרופ' אביעזרי פרנקל אמר טרם הדלקת המשואה: "אני אביעזרי, בן החבר יואל ואסתר פרנק זיכרונם לברכה, סבא של יעקב נפתלי ה' יקום דמו, משיא משואה זו לכבוד משפחות השכול אשר שילמו את המחיר הנורא מכל למען תקומתנו בארץ הזאת, לכבוד רעיי לנשק ממלחמת העצמאות. חלמנו והתגשם לנו החלום. לכבוד מדעני מכון ויצמן מדע והמדענים הישראליים בכלל המגלים נסתרות ופורצים דרכים חדשות. לכבוד התורה והמדע שמצמיחים מתוכם תלמידי חכמים מדענים – שילוב של תורה ודרך ארץ. אלו ואלו דברי אלוהים חיים.ולתפארת מדינת ישראל".

פרופ' אביעזרי פרנקל נולד בשנת 1929, בגרמניה ליואל ולאסתר פרנקל. עם עליית הנאצים לשלטון, עוד לפני שפרצה השואה, עברה משפחתו לבזל שבשווייץ, שם פעל אביו לחילוץ יהודים ולעלייתם לארץ ישראל. בשנת 1939 עלתה משפחתו לירושלים. לאחר שסיים את בית הספר היסודי "חורב", הפך לשוליית חשמלאי ועבד שלוש שנים כחשמלאי. "בקשר לרקע שלי", סיפר באחד מהראיונות האחרונים שנערכו עימו, "אם לא תגלה את זה למכון – אחרת יפטרו אותי – אני מעולם לא הייתי לא בגן ילדים ולא בבית ספר תיכון. בבית הספר העממי, אחרי כיתה ח', היה לי כל הזמן אותו המורה ואני לא אהבתי אותו – אז החלטתי שמספיק לימודים. נהפכתי לשוליית חשמלאי.

"בירושלים הלכתי עם סולם לתקן חשמל בבתים. אחר כך איזו דודה שיכנעה את הוריי שכדאי שייצא ממני משהו, אז עשיתי בחינות כניסה לטכניון והתחלתי ללמוד באוקטובר 1947. אבל היות והייתי חבר הגנה, שלחו אותי להגנת צפת ועזבתי את הלימודים. חזרתי בפברואר 1948. אחרי חודש-חודשיים סגרו את הטכניון בגלל מלחמת השחרור וב-1950 הסטודנטים קיבלו שחרור מוקדם ועשו לנו קורס מהיר, שנתיים. שנתיים בטכניון, זה בעצם החינוך שלי. ב-1954, כשהצבא ביקש ממני לחתום הלאה על קבע, ראיתי מודעה בעיתון שבמכון וייצמן מחפשים מהנדסים כדי לבנות מחשב דיגיטלי. זה הדליק את הדמיון שלי. מחשב דיגיטלי?! מה זה היצור הזה? לא ידעתי כלום על מחשבים אז. שום דבר. זה הדליק את הדמיון שלי. אני רוצה לדעת מה זה מחשב דיגיטלי".

בשנת 1953, כשהוא בן 24 בלבד, התקבל לעבודה במכון ויצמן למדע והשתתף בבניית המחשב הישראלי הראשון, "ויצק", עם ראש הפרויקט ג'רי אסטרין ופרופ' צבי ריזל. בנוסף לתפקידי הפיתוח שימש גם כתומך הטכני של המחשב. במהלך עבודה זו קיבל תואר שני. בשנת 1956 הוא נשא את שאולה – ילידת רחובות, שבתעודת הלידה שלה נכתב שנולדה בפלשתינה, במחוז עזה – לאישה ובחלוף השנים נולדו להם שישה ילדים: ידידיה, יגאל, עמיר, יעל, אברהם וישי ובעת שליחותם בקנדה למדו הילדים בבית הספר הקתולי. בשנת 1957 יצא ללמוד לדוקטורט בהנדסת מחשבים ב-UCLA, אך בסופו של דבר קיבל תואר דוקטור למתמטיקה. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אורגון, חזר פרנקל לישראל בשנת 1962 והצטרף לסגל המחלקה למתמטיקה במכון ויצמן.

מחקרו עסק במשחקים קומבינטוריים ובתורת המספרים. בעת ביקור בארצות הברית לשם קליטת מחשב CDC במכון ויצמן ולאחר שיחה עם אירווינג קוטוף ממיניאפוליס, הגה את הרעיון להעלות טקסטים מלאים למחשב ולאחזר את המידע באמצעות מנוע חיפוש. רעיון איחזור המידע על סמך חיפוש בכל הטקסט ולא במפתחות שהוכנו באופן ידני היה מהפכני ונועז, בפרט בשל מגבלות המיחשוב של אותה תקופה, אולם גם כי לא היו ידועים אלגוריתמים טובים למימושו. לרעיון זה היו יותר מתנגדים מתומכים, אולם הנהלת מכון ויצמן נעתרה לו והעמידה תקציב לצורך העניין – בכך, בשנת 1963, פרויקט השו"ת החל לקרום עור וגידים. מתחילת הפרויקט ועד שנת 1974 עמד פרנקל בראשו. הוא עשה לו נפשות באקדמיה ועולם הישיבות, ונפגש עם דמויות חשובות שונות כדי לקדם את הלגיטימציה של הפרויקט. בין היתר נפגש עם הרב משה פיינשטיין, מחשובי הפוסקים בארצות הברית, שנתן את ברכתו לעניין. לאחר שהושאל לשנתיים ממכון ויצמן לאוניברסיטת בר-אילן, לצורך הקמת המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, החליט להעביר את הפרויקט לאכסניה של בר-אילן.

פרנקל, סמרחב"ם

באחד מראיונותיו האחרונים סיפר פרופ' פרנקל: "אני נזכר שיום אחד כשגם הייתי צריך להציג את עצמי בדצמ' 2006, כאשר היה פה טקס. בא הנשיא של IEEE וגם הנשיא של מכון וייצמן. אני כתבתי ראשי תיבות: סמרחב"ם. הדיקאן שלי, שראה את זה לפני זה, הוא ניחש שה-ס' היא בטח Senior. אמרתי לו: איך קלעת למטרה? אם זה היה באנגלית, זה באמת היה Senior. אבל סמרחב"ם היא ראשי תיבות של מילים בעברית והיא דרגה מיוחדת שהרמטכ"ל העניק לי: סגן מפקד רבע חוליה בלתי מוסמך". פרופ' פרנקל המכהן משנת 1991 ועד היום בצוות ההיגוי של הפרויקט יחד עם הפרופסורים יעקב שפיגל ולייב מוסקוביץ', התבטא לא אחת כי הפרויקט צריך להיות לאומי ושווה לכל נפש ולא מסחרי. הוא צידד כי גוף ממלכתי ייקח עליו את האחריות לאחזקתו, תפעולו והזנקתו. בינתיים ביקש שאוניברסיטת בר-אילן תראה בו כיהלום שבכתרה ותשקיע בו יותר, במיוחד באחזור מידע ובבלשנות ממוחשבת.

יקיר העיר רחובות, בין 17 מכובדים

בשנת 2005, זכה פרופ' פרנקל במדליית אוילר. במרץ 2007 הוענק לו אות "יקיר העיר רחובות" ובאותה שנה זכה פרויקט השו"ת בפרס ישראל לספרות תורנית, כאשר בטקס קבלת הפרס ייצג את הפרויקט יחד עם פרופ' יעקב שפיגל – על כך בהמשך. נתעכב מעט על האות אשר זכה בו במסגרת אירועי 117 שנה לרחובות, בטקס מרגש שהתקיים באולם "ויקס" במכון ויצמן למדע, במעמד ראש העיר דאז, שוקי פורר. התוכנית כללה הענקת 17 אותות "יקיר העיר" ל- 17 אזרחי העיר על פועלם ותרומתם למען העיר ותושביה. בדברי ההסבר בבחירתו נכתב: "פרופ' אביעזרי פרנקל פעיל בשירות ההגנה. לחם במלחמת השחרור, אחד ממהנדסי האלקטרוניקה שבנו מחשב אלקטרוני, הראשון מסוגו בישראל והשישי מסוגו בעולם. פרסם למעלה מ-190 מאמרים מדעיים בנושאים מגוונים. פרופ' פרנקל רתם את יכולותיו המיוחדות בתחום המחשבים ליהדות, בפרויקט המשרת מעל למיליון משתתפים. הפרויקט  זכה בפרס ישראל לשנת תשס"ז. בנוסף, מתנדב פרופ' פרנקל בלימוד שיעורי גמרא בבית הכנסת ובלימוד בני מצווה דרשות בטרם עלייתם לתורה".

מחולל המהפכה, מקים השו"ת

אין צל ספק כי מחולל המהפכה שהביאה לפיתוח מפעל השו"ת ויתר מאגרי המידע הפועלים על פי אותו עיקרון הוא פרופ' אביעזרי פרנקל. בראשית שנות ה-60 בעת ששהה בארצות הברית לטפל בהבאת מחשב למכון ויצמן, איזה נדבן שאל אותו מה יכול המחשב לעשות למען היהדות ובמוחו של אביעזרי הבליח הרעיון שבהתגשמותו הפך למפעל השו"ת. באותה תקופה שררה הדעה שהדרך היחידה לאחזר מידע ממאגרים גדולים היא באמצעות יצירת מפתחות, שיטת המפתוח הייתה קיימת מאות שנים ורבים החזיקו באמונה שזו הדרך היחידה. הכל ידעו שהמפתוח הוא בלתי מדויק, הוא גדל בנפחים העולים פי כמה על הספרים הממופתחים והרבה חומר הולך לאיבוד. אליעזרי זרק אז את הרעיון שהיום הוא מובן לכל ילד ואז נחשב לרעיון משוגע. הרעיון אותו כינה "הטקסט המלא" היה לזרוק את כל החומר לתוך מאגר של מחשב. מן המאגר הזה צריך למצוא דרך להוציא כל מידע בהקשת מקש. "הייתי אז למשל ולשנינה בחוגי האקדמיה", סיפר פרנקל אז, אך אט אט קנה הרעיון אוהדים והוא החל בעבודה.

רגע קשה: חטיפת נכדו, נפתלי פרנקל הי"ד

אחד מהרגעים האכזריים שחווה פרופ' אביעזרי פרנקל אירע ב-12 ביוני 2004: רצח שלושת הנערים שנחטפו בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס, בהם נכדו יעקב נפתלי פרנקל, בן ה-16. עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. רק ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים. על קברו הטרי אמר סבו, פרופ' אביעזרי פרנקל: "חסרה לי היוזמה האסטרטגית. אני הייתי תומך נלהב במסירת שטחים תמורת שלום, אבל הבנתי שהמחבלים רוצים את חבל הארץ הזאת יודנ-ריין. נקייה מיהודים". פרופ' פרנקל ידליק את המשואה, מרחק נגיעה מהאנדרטה בה הונצח נכדו, בהר הרצל, בלוח מס' 80.

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

מי רקם את "התחקיר המיוחד" כנגד ראש העיר רחובות וסיעת הליכוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.