Home / בית / הרב שלמה הלוי על פרשת מטות ומסעי

הרב שלמה הלוי על פרשת מטות ומסעי


250





פרשת מטות: הנדרים ומשמעותם בפרשתנו יש מקום לנדרים שנאמרים בשעת סכנה, אך נדרים שנאמרים סתם מתוך חיי היומיום, יש בהם זלזול בכוח המחשבה והדיבור של האדם כאשר סכנת החילול היא אפשרית וממשית

פרשתנו מתחילה בסוגיה מאד מעניינת, פרשת נדרים. האדם בכוח דיבורו יכול לאסור על עצמו דברים שונים, מאכלים, פעולות וכו'. כידוע, לנפשו של האדם ישנם שלושה גילויים מרכזיים (מלבושים): מחשבה, דיבור ומעשה. בדרך כלל, אנו מתרשמים יותר מהמעשים של האדם, שהינם גלויים וברורים. בדיבור יכולת מיוחדת לאדם, שאין אותה לאף נברא, מלשון הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" וכתב אונקלוס תרגומו "לרוח ממללא". הדיבור מהותו ביטוי של מחשבתו והלכי נפשו של האדם, שמתורגמים לדיבור.

הקומה הבאה בנפש האדם היא המחשבה, המחשבה שבאדם גם לה יש רבדים שונים, החל מרעיון מופשט שאינו נתפס אפילו בכלי המחשבה, ולאט לאט המחשבה הולכת ומתארגנת לביטויים והיגדים שכליים שיכולים לתת הוראה לבצע פעולות על ידי כוחות הנפש השונים. הנדר מחבר אותנו ליכולת של האדם על ידי מחשבתו לאסור או להתיר דבר מה, וחז"ל יש להם ביקורת על האדם שנודר נדר "הנודר נדר כבונה במה והמקיימו כמקריב קורבן". הבמה נאסרה לעבודת השם מאז הקמת בית המקדש, כך גם נודר הנדר מכניס חפצים או דברים אחרים תחת נדר של איסור במקום שלא אסרה התורה, כגון אוכל או לא אוכל דבר מה, והחשש הגדול הוא "לא יחל דברו" – שלא ייקח דיבורו ויחלל אותו באי ביצוע הנדר אשר נדר.

אנו מוצאים שנדרים נאמרים בדרך כלל בזמן לחץ או משבר, ומטרתם לעורר או לעודד את האדם לעמוד במשימה העומדת לפניו. לכן, אנו מוצאים שיש מקום לנדרים שנאמרים בשעת סכנה, אבל נדרים שנאמרים בחייו של האדם סתם בחיי היומיום, יש בהם זלזול בכוח המחשבה והדיבור כאשר סכנת החילול היא אפשרית וממשית. וכך אמר החכם מכל אדם: "טוב שלא תידור משתידור ולא תשלם".

 

פרשת מסעי: מסעות בני ישראל ומסעות האדם בחיים

תפקיד המסעות לרומם את ניצוצות הקדושה שהיו מונחים במדבר. האדם בחייו צריך להתבונן במציאות שבה הוא חי – ולראות איך כל דבר גשמי ורוחני יכול למצוא את חיבורו לריבונו של עולם

פרשת מסעי עוסקת במסעותיהם של בני ישראל, מיציאתם ממצרים ועד הגעתם לירדן ירחו לפני כניסתם לארץ. מסעות אלה המסופרים לנו בתורה, באים ללמד אותנו את מסעיו של האדם בחייו בעולם הזה. אלה מסעיהם למוצאיהם, האדם יוצא מנקודת המוצא שלו אל מסע חייו. במסע זה הוא פוגש נקודות חיים שונות כגון "חרדה", שם של מקום היה, כך גם בנפש לעיתים אנו פוגשים מקום או אירוע שממלא אותנו חרדה. "מתקה" מקום שמסמל מתיקות, המתקה היא ההבנה של האדם שגם אם היינו בחרדה יש בה יכולת לחזק ולחשל את נפש האדם ולרומם אותו ולתת לו כוח התמודדות עם קשיים. לכן, בהתחברות להבנה זו נמצא שהמקום ממותק.

כידוע, בתוך המסעות האלה עברנו ארבעים ושניים מסעות. רבותינו מלמדים אותנו שמסעות אלה הם כנגד שם מ"ב. שם מ"ב נוסד ונכתב על רבי נחוניה בן הקנה, שהיה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה – "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי וכו'". תפילה זו באה להגן על האדם הלומד שלא יכשל בדבר הלכה, ולא יכשלו בו חבריו כאשר יאמר דבר שאינו כהלכה, מסמלת את המעלה המיוחדת שהייתה לרבי נחוניה בן הקנה. רבי נחוניה תיקן גם את תפילת "אנא בכוח גדולת ימינך וכו'" שראשי התיבות שלה הם "שם מ"ב". שם זה תפקידו ויכולתו המיוחדת להעלות את הקדושה ולרומם אותה לשורשה.

כך מ"ב המסעות תפקידם היה לרומם את ניצוצות הקדושה אשר היו מונחים במדבר, ומדבר זה מקום שיש בו נחש שרף ועקרב המסמלים את ההתמודדות שלנו עם כוחות הטומאה והרשעה בעולם. לכן, היו מקומות במדבר ששהינו בהם זמן רב, והיו מקומות ששהינו בהם זמן מועט, הכל לפי הצורך והיכולת לתקן ולרומם את הקדושה בעולם. כך האדם בחייו צריך להתבונן במציאות שבה הוא חי, ולראות איך כל דבר גשמי כזה או אחר ואף רוחני יכול למצוא את קישורו וחיבורו לריבונו של עולם. וכך אומרת התורה: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם". חלק הראשון בפסוק מסמל את היעוד ואת המטרה, לצאת מנוקדת המוצא אל המסע, והחלק השני "ואלה מסעיהם למוצאיהם" מסמל את העבודה של האדם הישראלי מלמטה למעלה. מהעשייה אל הקישור בעולם הרוחני.



250

תגובות

תגובות

About מערכת האתר

Check Also

אמיתי כהן: "יש לי תחושה שהפעם אנחנו נהיה חלק מוביל בעיר"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.